אני מרגיש שחיתנתי שני בנים

02/07/2017

12925745_l

פרולוג:
"ועכשיו עוד תמונה אחת, רק האבא והחתן" מבקש הצלם. "כן בדיוק ככה אבאלה, היד שלך מונחת על הכתף של החתן. ככה אני אוהב. חיוך ענק ו…"
חופה- המנגינה המרגשת מתחילה להתנגן, ידו של האב שלובה ביד הבן תומכת ומלווה. בית חדש נבנה.
המנגינה ממשיכה להתנגן והלב עולה על גדותיו.
מרגש כל כך להוביל בן לחופה,
מרגש הרבה יותר לזכות להוביל שני בנים.

הרב יוסף ברזסקי מספר:

ההכרות שלי עם דודי התחילה לפני 11 שנה בחדר קטן באחיה, עם דמעות של אמא והתעלמות מוחלטת של דודי. נסיתי לדבר אל ליבו, אבל הוא המשיך להקפיץ את ה'חמש אבנים' בחמת זעם, 'שער', 'תל אביבי'. הוא היה אלוף.
הגמרא לא עניינה אותו מכל כיוון שתסתכל, מושגים פשוטים ובסיסיים היו לו זרים ולא מוכרים.
נדבך ועוד נדבך. עידוד וטללים של אהבה עם המסר של 'אתה יכול', 'אתה מסוגל', 'אתה תצליח', לצד לימוד מיומנויות, ביסוס ההבנה והידע ובעיקר
הקניית כלים ללמידה עצמאית בהמשך הדרך.

7 שנים אחרי
דודי התעורר ליום של שמש אביבי ונעים.
"אל תשכחי לתרום לקופת העיר" בקש דודי מאמא לפני שיצא מהבית ונשק למזוזה ברגש.
"תצליח בן" ברכה אותו אמא בחום.
"ד' יברך אותך" הצטרף גם אבא לברכות.
רק הם יודעים להעריך את עוצמתו של היום הזה.
דודי שלהם נבחן על 800 דפי גמרא!
כמה תפילות, כמה דמעות, כמה תחינות עומדות מאחורי הרגע הזה.
ובשעות הערב עת יודיע להם דודי על ההצלחה הרבה במבחן, ירים אביו טלפון לרב ברזסקי ויודה לו: "כל ששלנו שלך הוא במקום שכולם הרימו ידיים לחצת את ידו באהבה. בזכותך הגענו לרגע הזה".

תשע"ז
צלילים מרגשים עטפו את האולם, הרב ברזסקי הנרגש מלווה את בנו יקירו לחופה ומתפלל על צלילי תורה ושמחה שלוואי ויתנגנו בבית זה. סיבה נוספת גורמת להתרגשותו הרבה – דודי בן טיפוחיו, תלמידו לשעבר באחיה זוכה גם הוא השבוע לבנות את ביתו.
מנגינות מהעבר מציפות את ליבו, צלילים שהיו בתחילה מעט צורמניים ומזייפים, לבסוף התנגנו במתיקות ערבה שממיסה את הלב.
והיו הצלילים נוגעים אלו באלו והרב ברזסקי מוצא את עצמו מתפלל שיעלה הכל לנחת רוח לפניו.