מחקר

 

 

לחקור כדי להגשים את החזון החינוכי

 

נאמן לחזונו ולייעודו, מכון אחיה ניצב בחזית המאמץ למקצע את החינוך במגזר החרדי. מדובר בעשייה, הדורשת חקירה לעומק וגיבוש אסטרטגיות מתאימות. לצורך כך, מכון אחיה משתף פעולה עם יועצים אקדמיים בכירים מהאוניברסיטאות המובילות בישראל.

יוזמות המחקר של המכון נעשות בשיתוף עם מומחים מאוניברסיטת בר-אילן, בית הספר לריפוי בעיסוק של המרכז הרפואי הדסה, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ברוקדייל. יוזמות אלו מהוות פתח ליצירת אסטרטגיות חדשות ויעילות, שעשויות לתת מענה אופטימלי לצרכים המשתנים של האוכלוסייה החרדית.

 

1. הערכת הגרסה האלקטרונית של שיטת הקריאה המתקנת של מכון אחיה

2. הערכת תכנית ההתערבות המוקדמת לילדים בסיכון בגיל טרום בית ספר

3. יעילות ארוכת טווח של תכנית התערבות מוקדמת בקרב ילדים בגיל טרום בית ספר

4. יעילות קצרת טווח של תכנית התערבות מוקדמת בקרב ילדות בגיל טרום בית ספר

5. יעילות התכנית לקידום מיומנויות שפה בקרב ילדים בגיל טרום בית ספר הלומדים במסגרות חרדיות דו שפתיות – עברית ואידיש

 

 

 

מחקר בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן והחוקרים ד"ר יצחק וייס, ד"ר חפציבה ליפשיץ וד"ר רחל שיף (במימון המוסד לביטוח לאומי ומשרד החינוך):

 

1. הערכת הגרסה האלקטרונית של שיטת הקריאה המתקנת של מכון אחיה

 

בין השנים 2008-2005 בדק מחקר של אוניברסיטת בר-אילן את השפעת הלומדה לקריאה מתקנת של מכון אחיה על ילדים עם לקויות למידה. המחקר השווה את התקדמותם של ילדים אלה במיומנויות קריאה והבנת הנקרא, לעומת ילדים לקויי למידה, שניתנה להם הוראה מתקנת מסורתית ללא שימוש בלומדת 'אחיה'.

תוצאות המחקר הצביעו על כך, שהילדים בקבוצת הניסוי שהשתמשה בלומדה, הראו התקדמות משמעותית בקריאת מילים עם ניקוד וללא ניקוד ובהבנת הנקרא. התקדמות זו אפשרה להם להשתלב בכיתות רגילות.

 

מחקרים בשיתוף בית הספר לריפוי בעיסוק של המרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית (במימון קרן ברנרד ון ליר):

 

 

2. הערכת תכנית ההתערבות המוקדמת לילדים בסיכון בגיל טרום בית ספר

פורסם בכתב העת האמריקאי AJOT לריפוי בעיסוק

בין השנים 2008-2005 בחנו חוקרי האוניברסיטה העברית את השפעתה של תכנית ההתערבות ההתפתחותית של מכון אחיה בגני ילדים באלעד, בהם מתחנכים בנים מהמגזר החרדי. במסגרת המחקר נבדקה מידת תפקודם של הילדים במגוון תחומים, השפעתה של התערבות ישירה בגני הילדים, וכן מידת שביעות הרצון של המורים מהתכנית.

תוצאות השפעתה הישירה של תכנית ההתערבות על הילדים יפורסמו במהלך 2011 בכתב העת האמריקאי לריפוי בעיסוק (American Journal of Occupational Therapy).

 

מעניין לקרוא את דברי הסיכום של ד"ר מיכל וייל, העוסקת ברפואת ילדים וברפואה התפתחותית, אשר ערכה את המחקר בשיתוף פעולה עם ד"ר נעמי ווינטראוב, PhD, מרפאה בעיסוק; ד"ר אביבה יוכמן, PhD, מרפאה בעיסוק, וענת גולוס, M.Sc., מרפאה בעיסוק מבית הספר לריפוי בעיסוק של המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים:

 

"תוצאות המחקר מספקות את הכלים, הנחוצים לבניית תכניות התערבות והכשרות עתידיות לצוותים החינוכיים. זאת על מנת להתאים את המסגרות החינוכיות של גני הילדים ושל תלמודי התורה לצרכיהם ההתפתחותיים של הילדים. בנוסף, המחקר הניב תכנית הכשרה מתקדמת עבור הצוות החינוכי במספר תחומים התפתחותיים, תוך הדגשת תחומי מוטוריקה עדינה וגסה, שילוב ויזואלי-מוטורי, יכולות מילוליות ויכולות חברתיות ורגשיות לילדים בגיל טרום בית ספר. תוצאות המחקר תומכות בממצאי מחקרים אחרים, לפיהם תכניות טרום בית ספר, המתוכננות היטב והמועברות היטב, מקדמות את התפתחות הילד. ניכר כי ככל שהתכנית נרחבת ומקיפה מספר תחומי התערבות, כך הסיכוי להשיג את התוצאות הרצויות גדול יותר מאשר בתכנית התערבות, המתמקדת בתחום אחד בלבד. תכנית התערבות נרחבת כדוגמת זו של מכון אחיה, מסייעת למתן המענה המקיף ביותר לצרכי הילדים.

 

קשרי העבודה, שהתבססו על אמון, אפשרו שיתוף פעולה מקסימלי בין צוות 'אחיה' לבין הצוות החינוכי והחוקרים. אנו מאמינים שגורם זה היה התורם המרכזי לשביעות רצונם של הצוות החינוכי וההורים, ולשיפור בביצועי הילדים ובמידת שיתוף הפעולה שלהם.

 

לסיכום, נראה כי תכנית ההתערבות הטרום בית ספרית של מכון אחיה נחלה הצלחה מכיוון ששילבה מבנה ותוכן, שעלו בקנה אחד עם ערכיה וצרכיה של האוכלוסייה החרדית. התאמה זו  יצרה שותפות אמיתית ומועילה, שהיטיבה עם הצוות, הילדים וההורים. שיתוף פעולה זה מהווה תנאי הכרחי להמשך קיומן והצלחתן של תכניות התערבות דומות בתחום ההתפתחות הטרום בית ספרית."

 

 

3. יעילות ארוכת טווח של תכנית התערבות מוקדמת בקרב ילדים בגיל טרום בית ספר

 

בשנת 2009 יצא לדרך מחקר נוסף מטעם האוניברסיטה העברית, הפעם במטרה לבחון את השפעותיה ארוכות הטווח של תכנית ההתערבות של מכון אחיה על הישגי המשתתפים בבית הספר. המחקר הסתיים ביוני 2010.

 

תוצאות המחקר הצביעו על כך, שהישגי הילדים שהשתתפו בתכנית ההתערבות בין השנים 2008-2005 היו טובים משמעותית, הן בכיתה א' והן בכיתה ב', במרבית תחומי הלימודים בבית הספר, זאת יחסית להישגי הילדים מקבוצת הביקורת, שלא השתתפו בתכנית ההתערבות של 'אחיה'. תוצאות אלו  מעודדות, שכן הן מרמזות על כך שתכנית ההתערבות המוקדמת, המתמקדת בשיפור מיומנויותיהם והשתתפותם של ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך במסגרות טרום בית ספריות ובגני ילדים של מערכת החינוך החרדי, נחלה הצלחה לא רק בטווח הקצר, אלא שהשפעתה המשיכה אל מסגרת בית הספר, תוך שהיא משתקפת בביצועי הילדים בקריאה ובכתיבה.

ניכר שהצוות המגוון, שכלל מרפאים בעיסוק ואנשי צוות חינוכי שעבדו בצוותא, כשכל אחד מהם תורם מהידע הייחודי לו, סייע במציאת מענה לצרכי הילדים, ובמיוחד בקרב אלו המצויים בסיכון לעיכוב התפתחותי.

 

4. יעילות קצרת טווח של תכנית התערבות מוקדמת בקרב ילדות בגיל טרום בית ספר

 

מחקר נוסף מטעם האוניברסיטה העברית, שנערך בשנת 2009, עסק בהערכת השפעותיה של תכנית ההתערבות המוקדמת של מכון אחיה בקרב בנות בגיל טרום בית ספר במגזר החרדי, בשיפור מיומנויותיהן ובהשתתפותן בפעילויות היומיות במסגרת טרום בית ספר.

 

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, תכנית ההתערבות סייעה לשיפור יכולותיהן הגרפו-מוטוריות והלא מילוליות של הבנות, ובמידה מופחתת להכרה המוטורית שלהן. יחד עם זאת, נראה כי בתחום המיומנויות המוטוריות, תכנית ההתערבות לא הועילה. יתכן שאין די בתכנית התערבות בת שנה אחת כדי לשנות את תפיסת המורים לגבי חשיבות שילובן של פעילויות מוטוריקה גסה בפעילויות טרום בית ספר ובמיומנויותיהן של הבנות. לפיכך, שנה שנייה של התערבות עשויה להניב תוצאות טובות יותר.

 

 

מחקר בשיתוף מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל (במימון ג'וינט אשלים)

צוות המחקר: דליה בן-רבי , רות ברוך-קוברסקי, רונלי רותם

 

 

5. יעילות התכנית לקידום מיומנויות שפה בקרב ילדים בגיל טרום בית ספר הלומדים במסגרות חרדיות דו שפתיות – עברית ואידיש

 

התכנית לפיתוח כישורי שפה לקידום ילדים בגיל הרך בחברה החרדית

התכנית לפיתוח כישורי שפה לקדום ילדים בגיל הרך בחברה החרדית הינה תכנית להעשרה שפתית של ילדים בגילאי 6-3 באמצעות הכשרת המחנכים (להלן 'מלמדים') בתלמודי התורה ( 'חיידר') והעלאת מודעות ההורים לקידום ילדיהם בתחום. לתכנית שותפים משרד החינוך, אשלים,מכון אחיה (יוזמי התכנית),  וקרן יד הנדיב.

 מטרת התכנית הינה להביא לשיפור האוריינות בקרב הילדים הלומדים בתלמודי התורה בחינוך החרדי תוך פיתוח יכולות של הבעה ותקשורת בין אישית וקידום מיומנויות שפתיות. על מנת להשיג את התוצאה הזו אנו מקיימים הכשרה פדגוגית מובנית למלמדים בתחום הלשוני ובתחום התפתחות הילד שיכלול גם ליווי והדרכה בהתייחס לדרכי הוראה מותאמות התפתחותית לילדים בגיל הרך. כמו כן, אנו דואגים שסביבת הגן תאורגן ותעוצב באופן שיקדם אינטראקציות מילוליות עם הילדים ובינם לבין עצמם. במסגרת התכנית אנו רוכשים עבור הגנים משחקים וציוד דידקטי מותאם. בנוסף, תכלול התכנית גם העשרת ההורים בתחומי ידע הקשורים לאוריינות בגיל הרך, ועידוד מעורבותם בחיי הגן. במהלך התכנית ייכתב מדריך עבודה לשימוש המלמדים, שירכז את כל הידע התיאורטי והמעשי שיצטברו לאורך התכנית. בשלב הראשון מופעלת התכנית כפיילוט בשני ישובים (בני ברק וביתר עלית) למשך 3 שנים, ותכלול 60 כיתות גן ומלמדים לגילאי 6-3.

המחקר

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל התבקש לבצע מחקר הערכה אשר ילווה את התכנית מראשיתה, על מנת לתרום לעיצוב התכנית והמשך פיתוחה, ולהוות בסיס להחלטות ולתכנון המשך הפצת התכנית והטמעתה. לצורך כך יעסוק המחקר במספר נושאים עיקריים:

1. מעקב אחר יישום התכנית
2. בדיקת שביעות הרצון מהתכנית והערכת תרומותיה למלמדים בקרב מפעילי התכנית ומשתתפיה 
3. בדיקת השפעות התכנית על המלמדים: דרכי עבודתם בחיידר, מאפייני השיח בין המלמד לילדים בחיידר, תחומי ידע שרכש המלמד.

הבדיקה תתבצע לאורך שלוש שנות הפעלת התכנית בשנים 2013-2011 והיא תיעשה בעזרת שאלונים למלמדים, תצפיות בעבודתם, וראיונות עם אנשים המעורבים בהפעלת התכניות.

 

 

חזרה לראש העמוד