מומחי אחיה

לבני בן השלש אוצר מילים רחב והשפה תקינה. עם זאת, נראה כי נדרש לו ריכוז ומאמץ לארגן משפט. כאשר קוטעים את דבריו הוא מתרגז ומתחיל מהתחלה, אפילו שלוש פעמים. חשוב לציין שבביתנו הברוך מדברים מהר ולפעמים לוקח זמן עד שהוא זוכה לגמור משפט.

תשובה מאת הילי בן צבי פלד, קלינאית תקשורת – מנהלת תחום קלינאות תקשורת ביחידות להתפתחות הילד ב'אחיה'

אם יקרה, המקרה שאת מתארת מתאים לבני שלש רבים. וודאי הדיון בשאלתך ישמח אמהות רבות שהתביישו לשאול. בגיל שלש, ילדים רבים מציגים "קפיצה" בולטת בהתפתחותם השפתית. בתקופה שבה הילד רוכש מבנים שפתיים רבים, נדרשת התנסות רבה עד שהילד מגיע למיומנות ושליטה בהם. ילדים רבים, חווים בתקופה זו, שלב התפתחותי של חוסר שטף בדיבור. ברב המקרים התופעה תעלם מעצמה תוך תקופה קצרה יחסית. רק אצל ילדים מעטים מדובר בגמגום. בשני המקרים יש מה לעשות !

כאשר ההורים מתרשמים שהקושי בדיבור גורם לילד אי נוחות, בין אם הוא מביע זאת מילולית ("קשה לי לדבר") ובין אם מציג שינוי בהתנהגות (נטייה לבכי, אלימות בגן וכדומה) או כאשר הם עצמם מוטרדים מדיבורו של הילד, מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת מוסמך אשר יאבחן את הבעיה, ידריך את ההורים וימליץ על טיפול במידת הצורך. הדרכה נאותה ושימוש בכלים נכונים יסייעו להורים להתאים את הסביבה הביתית לילד ויתרמו הן להרגעת ההורים והפחתת הלחץ שהם משדרים לילד והן להקלה על הילד שחווה תקופה לא נעימה.

אנו עדים בקליניקה לתופעת חוסר השטף בדיבור בקרב ילדים המוקפים באחים בוגרים. הילד מתאמץ "לעמוד בקצב" של אחיו המתבטאים ברהיטות ובמהירות ובעודו מבסס שליטה בשפה הוא נאלץ "להלחם" על רשות הדיבור ועקב כך נכנס לחוסר שטף המתבטא בחזרה על הברה או מילה בתחילת המשפט, בקושי לשלוף מלים ולארגן מחשבותיו למשפטים ואף במצמוצים ותנועות לואי אחרות המלוות את המאמץ לדבר.

חשוב להנהיג בבית "תרבות דיבור" ולתת לילד הצעיר הזדמנות להתבטא בתורו, בידיעה שמקשיבים לו בסבלנות. באם התופעה נמשכת והילד, או אתם ההורים, אינכם רגועים, מומלץ כאמור לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת בטרם יצבור הילד תסכול, חוסר בטחון ואף המנעות מדיבור.