להפוך ממקבל לנותן

סיפורו של דוד

באחד הימים נכנס למשרדי ‘אחיה’ בחור צעיר עם אחיו, ילד כבן 7. הוא שלח חיוך רחב אל הרב גולד שישב מעבר לשולחן, בעת שהציג בפניו את אחיו ארי וביקש לרשום אותו לתכנית טיפול ב’אחיה’.

בעודו רושם את הפרטים, הרים הרב גולד את עיניו ושאל את הצעיר מדוע כתושב רחובות פנה דווקא לארגון ‘אחיה’ ולא למרכז טיפולי שקרוב למקום מגוריו.

החיוך על פניו של הצעיר התרחב כשענה לרב שלמולו, “הרב גולד, אתה לא זוכר אותי?”

עברו מספר שניות עד שהרב גולד הבין מי עומד מולו. “דוויד’ל, זה אתה? אני לא מאמין.”

אכן, היה זה דווידל, הלא הוא דוד, ששלוש עשרה שנים קודם לכן, הגיע בליווי הוריו למשרדי ‘אחיה’. ההורים המאוכזבים מטיפולים קודמים שלא צלחו, החליטו לנסות את מזלם ב’אחיה’ והפעם חיכתה להם הפתעה טובה. ארבע שנים טופל דוד ע”י צוות ‘אחיה’, שתמך בו, הדריך אותו, וסייע לו להמשיך ללמוד באופן עצמאי ולהגשים את הפוטנציאל שלו. ה

רב גולד נזכר באירוע בר המצווה של דוד, בו השתתף כל צוות ‘אחיה’. “לעולם לא אשכח את הדרשה שלך, דוויד. באיזה ביטחון הקראת אותה, כמה גאווה הבאת לנו ולהוריך. לא השארת עין יבשה בקהל.”

“האמון שנתתם בי ב’אחיה’ הוביל להצלחתי,” ענה דוד, “ואין לי ספק שתעשו את המיטב גם עבור אחי. בזכות הדרך שהתוויתם לי, הפכתי ממקבל לנותן. כיום חזרתי אליכם כתלמיד לחינוך מיוחד במרכז להכשרת מורים של ‘אחיה’. אני מתכונן להעניק לאחרים את אותה מתנה שהענקתם לי ב’אחיה’”.

 

חזרה לסיפורים שלנו