מכשלון מוחלט – להצלחה

סיפורו של יחיאל

"חשוב לי להוסיף רק עוד דבר אחד – אתם המוצא האחרון שלנו." על אף הטון העצור בו נאמרו הדברים, ניתן היה לחוש בעוצמת ההחלטיות המנשבת בהם.

שקט השתרר בחדר, ורק זמזומו המונוטוני של המזגן הפר את הדממה. הם צודקים, ההורים, חשב הרב ויינגרטן לעצמו. אם גם אנו נסרב לקחת את הפרוייקט הזה על עצמנו – גורלו של בנם ייחרץ. שום ילד אינו מסוגל להישאר לאורך זמן במסגרת לימודית בה אינו מצליח מאומה. בשלב זה או אחר, ינשור העלה אל הקרקע, ומי יודע להיכן יגיע?

"לאחר האבחון האחרון כמעט והתייאשנו", הרב ויינגרטן התאמץ לשמוע את קולה של האם, שהתערבה לפתע בשיחה. "כששמעתי את המאבחן מכנה את בני 'לא יוצלח' – נפגעתי במקומו. לאחר מכן חשבתי שאולי הוא חלילה צודק…"

"אין דבר כזה!" האב היה נחוש בדעתו. "יחיאל שלנו איננו עוד מקרה, שהמאבחן יכול להכניס לסטטיסטיקת הנכשלים. יחיאל הוא בננו היקר לנו מכל, ואנו חייבים למצוא את הדרך לסייע לו. שמענו שכאן, באחיה, לא מוותרים על אף ילד – וזו הסיבה היחידה שאנחנו כאן."

***

 רח' עזרא הסואן קידם את פניהם בידידות. "אמא, כבר כמעט מגיעים!", יחיאל קפץ ממקומו בהתלהבות. "אני מצלצל!" אמו הנהנה בחיוך. השינוי שחל ביחיאל בחודש האחרון בולט לעין. מתי לאחרונה ראתה אותו שופע מרץ והתלהבות? עם התגברות קשייו הלימודיים, הלך ונעלם יחיאל השמח והעליז של שנות הילדות הראשונות, ובמקומו הגיע יחיאל חדש, כעוס ודוקרני. אין ספק: המאמץ הגדול נותן את פירותיו. ההשקעה האינטנסיבית של המלמדים ב'אחיה' מוכיחה את עצמה, והשינוי כבר מתחולל לנגד עיניהם. אם הדבר היחיד שיכול לעזור ליחיאל שלה זה לימודים במרכז הלמידה של 'אחיה' בבני ברק – היא תמשיך להתאמץ לשם כך. שום דבר שבעולם לא ישווה לאור שהחל לזרוח בפניו של בנה, לאחר שנות חשיכה כואבות כל כך.

יחיאל, לא מודע למחשבותיה של אמו, ניתר בשמחה אל המדרכה. אמו ירדה אחריו, מהורהרת. אכן, לא קל לנסוע מחוץ לעיר שלוש פעמים בשבוע. גם שאר הילדים בבית משלמים על כך מחיר כבד. יהודית בת השנתיים, סירבה היום בעקשנות להישאר עם הבייביסיטר. אולי יתחילו לחלק את הנטל ביניהם? אם במחצית מן הפעמים ייסע אביו של יחיאל איתו, תהיה בכך הקלה גדולה עליה ועל הילדים האחרים. שיחת הטלפון שקיבלו אמש מן המפקח ב'חיידר', הגיעה ברגע הנכון. בשבילה, לשמוע שיחיאל מתחיל להשתלב בין ילדי כיתתו, לדעת שהוא יודע לפחות מהו הנושא עליו מדבר המלמד – זהו נס אמיתי. בשביל לחולל את הנס הזה, שום מאמץ לא יהיה קשה מדי.

***

מסיבת בר מצווה בזעיר אנפין נחגגה ב'אחיה'. יחיאל, מלווה בשני הוריו, הגיע למרכז הלמידה בפעם האחרונה, כדי לחגוג חגיגה כפולה: מסיבת בר המצווה שלו, שממשמשת ובאה, ומסיבת פרידה מן המקום שהיה לו לבית שני בשנים האחרונות. "לא העלינו בדעתנו לאיזו רמת הצלחה ניתן לצפות", מילותיו של אביו של יחיאל היו שקולות ומדודות, וניתן היה לזהות בקלות את הדמעות אותן התאמץ לעצור. "דעו לכם, יחיאל נבחן כעת לישיבות מעולות. יכולותיו הלימודיות השתוו זה מכבר עם יכולותיהם של חבריו. רק בזכות האמון שנתתם בו, בזכות ההשקעה האדירה שהשקעתם בו – זכינו להגיע ליום הזה. שום זכות שבעולם לא תשווה למעשה זה – הצלתם נפש מישראל. נפש שעלולה הייתה להידרדר לתהום הייאוש והחידלון עלתה בזכותכם על דרך המלך. כל זכויות הלימוד של יחיאל לאורך כל השנים שיבואו, כל הדורות שיזכה אי"ה להקים – כל אלו יעמדו לזכותכם לעד."

 

חזרה לסיפורים שלנו